במדינת ישראל מתקיימים שני משטרים שונים לעניין חלוקת רכוש בין בניה"ז. משטר "הלכת השיתוף" החל על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 ומשטר "איזון המשאבים" החל על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974.

 

לגבי בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973, חלה חזקת השיתוף על הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, דהיינו, הרכוש הוא משותף גם אם הוא רשום ע"ש אחד מבני הזוג. פרוק השיתוף ברכוש המשותף אינו מותנה בגירושין. נכסים משפחתיים כמו דירה, מכונית, מיטלטלין, כספים בבנקים וחסכונות נכללים במסגרת הרכוש המשותף ואילו לגבי נכסים עסקיים יש להוכיח כוונה לכלול אותם במסת הרכוש המשותף.

לגבי בני זוג שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973,  ולא עשו ביניהם הסכם ממון,

 

נערך, רק לאחר הגירושין, איזון משאבים של כל אחד מהם, שנצברו במהלך הנישואין. במסגרת איזון המשאבים לא נכלל רכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואין ורכוש שהוא קיבל במהלך הנישואין בירושה ובמתנה.