מזונות אישה וילדים
מזונות אשה
על פי המשפט העברי האישה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד הנם נשואים. באם הבעל אינו מספק לאישה את מזונותיה היא זכאית לתבוע דמי מזונות אלו בבית הדין הרבני או לחלופין בבית המשפט לענייני משפחה. מזונות אישה משולמים על ידי הבעל כל זמן נישואיהם. לאחר הגירושין האישה אינה זכאית למזונות. על הבעל לשלם את המזונות מיום הגשת התביעה בלבד, ולא באופן רטרואקטיבי לפני כן.
מזונות מהם:
המזונות צריכים להכיל: מזון, ביגוד, מדור, אחזקת רכב, צורכי איפור וקוסמטיקה, בילויים.
גובה המזונות
"עולה עימו ואינה יורדת" זהו הכלל המלווה את גובה פסיקת המזונות. על הבעל בתשלום המזונות לשמר את רמת החיים אליה הורגלה האישה.
מזונות האישה ישללו ממנה בנסיבות הבאות
זכותה של אישה לקבלת מזונות עלולה להשלל ממנה במספר מקרים:
אישה עובדת לפרנסתה – יכול שלא תהא זכאית למזונות באם יש בפרנסתה כדי לספק את צרכיה שכן מזונותיה באים תחת מעשה ידיה , באם לא, ניתן לתבוע השלמת מזונות מהבעל.
אישה בוגדת - אשה אשר זנתה תחת בעלה.
אישה מורדת - אשה אשר אינה מסכימה לקיים יחסי אישות עם בעלה.
מזונות ילדים
בשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש בתחום מזונות הלידים בעקבות בע"מ 919/15 הקובע מזונות יותר שיוויוניים בין ההורים, אשר נגזרים בעיקר מגובה ההכנסה של כל אחד מההורים ומזמני השהות בהם חולקים ההורים עם ילדיהם.
על פי הדין האישי החל על יהודים, אב חייב במזונות ילדיו הקטינים שהינם מתחת לגיל 6 שנים, כאשר ההלכה החדשה חלה על ילדים מעל גיל 6 (אף שהיא משפיעה גם על ילדים מתחת לגיל 6).
גובה מזונות הילדים נקבע בהתאם לצורכי הילדים. על פי הדין מחולקים צורכיי הילדים לצרכים ההכרחיים ולצרכים מדין צדקה. האב חייב לשלם בעבור הצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 6 הכוללים: מזון, הלבשה, הנעלה, מדור, חינוך ובריאות. בעבור צרכים מדין צדקה ישלם האב בהתאם ליכולתו הכלכלית, צרכים אלה כוללים בילויים, מתנות חוגים וכו'.
תשלום המזונות בהתאם לגיל הילדים -
עד גיל 6 – "קטני קטנים"
מוטלת חבות מוחלטת על האב בתשלום מזונות ילדיו.
גילאים 6 - 18
מתחלק החיוב בין האם לאב באופן יחסי בהתאם להכנסותיהם וזמני השהות עם הקטינים. ק
18 עד 21
ההלכה שנקבעה בפסיקה הינה כי יש לשלם עבור שליש מסכום המזונות ששולמו עד גיל 18 וזאת רק אם הוגשה תביעה באמצעות האם בטרם מלאו לקטין 18 בעבורו או לחלופין תביעה עצמאית על ידי הבגיר .