אחזקה ומשמורת ילדים

אחזקת ילדים, משמורת, הסדרי ראיה

משמורת או חזקה הנם אחריות ההורים לגידולו והתפתחותו הגופנית והנפשית של ילד, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, ושמירת נכסיו. בהעדר הסכמה בין ההורים באשר למשמורת ההורים הסמכות לדון בנושא זה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני.

 

כאשר ההורים מתגרשים שניהם נותרים האפוטרופסים הטבעיים על הילד, אולם לרוב הורה אחד נקבע להיות ההורה המשמורן, עימו התגורר הילד, ואילו להורה השני נקבעים הסדרי ראייה.

הסדרי ראיה הנם הסדרים הנקבעים לבן הזוג שלא קיבל חזקה על ילדיו כדי שייפגש עם ילדיו באופן קבוע וישמור על קשר רציף עמם. הסדרי ראיה נקבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

 

העקרון המנחה את בית המשפט בקביעת ההורה שיקבל חזקה על הילדים הוא טובת הילד אותה יש להעדיף על פני כל רצון או אינטרס אחר. כל מקרה נבחן לגופו ורצון הילד מובא גם הוא בחשבון בעת קביעת משמורת ילדים. ביהמ"ש בהחלטתו נסמך גם על תסקיר הניתן ע"י פקידת סעד או עובדת סוציאלית.

 

משמורת משותפת – הינה חלוקת זמן שווינית של שהיית הילדים במחיצת שני ההורים. הנטייה בשנים האחרונות לפסוק משמורת משותפת גדולה מבעבר.